כוחו של הידע

ידע הוא מרכיב מרכזי בתעסוקה שלך, הוא נרכש ותוכל לצבור אותו, על ידי רכישת השכלה, ובאופן בלתי פורמאלי - מתוך נסיונך המקצועי. איזה ידע אנחנו רוכשים בחיינו? ומה עושים כאשר הידע המקצועי שרכשנו כבר אינו רלוונטי? שמוליק רביד ועינת דנינו

בעולם של טרום המצאת המכונית היו נשמעות ברחובות פריז שעטות פרסות סוסים. הללו היו כלי התחבורה הנפוץ באותם הזמנים. באותה העת היה מקצוע מתקיני הפרסות נפוץ, אך עם המצאת המכוניות פחתה והלכה הדרישה לשירותי מתקיני הפרסות.

מה יעשה מתקין פרסות סוסים ממוצע? כיצד יוכל למצוא לעצמו שוב מקור יציב של פרנסה ותעסוקה?

מתקיני הפרסות היו בעלי ידע מקצועי רחב בתחום הפרזול. כדי לשרוד בשוק העבודה הם נדרשו להסב את הידע שרכשו במקצועם הקודם לתחומים אחרים, כגון עבודות נפחות, עבודות ברזל ועבודות מתכת למיניהן.

 מהו ידע?

רבים בימינו מגדירים את הידע כמכלול הידיעות, העובדות והמסקנות שנצברו בידי פרט או חברה. אילו סוגים של ידע יש ברשות האדם? כיצד ידע האדם לזהות את מכלול הידע שלו? כדי לברר את הדברים נעשה אבחנה בין הסוגים השונים של הידע והדרכים שבהן הוא נרכש.

ידע פורמלי משמעו למידה רשמית ומכוונת השכלה או תחום דעת - למידה בבתי ספר, באוניברסיטה, במכללה, לימודי תעודה או מקצוע, למידה מכוונת מטרה. אנו תופשים את הידע הפורמלי במושגים של 'בוגר אוניברסיטה', 'המוסמך', 'הדוקטור', 'הרב', 'המומחה שיש לו תעודות' - אלו מסלולי הכשרה והסמכה פורמליים.

ידע לא פורמלי נרכש בדרך כלל באופן אישי, והוא כולל למידה מקריאה, הבעת עניין, הרחבת אופקים אישית, התנסות עצמית מתוך תחביב או אילוץ. ידע בלתי-פורמלי נרכש גם באמצעות האינטרנט, ספרים, עיתונות, אמצעי תקשורת וכיוצא בזה.

ידע לא פורמלי יכול להירכש גם באמצעות העברה בעל-פה מדור לדור. למשל, מתכון שעובר מאם לבתה וזו לנכדתה וזו לדורות הבאים; ידע העובר במעגל המשפחה, בין חברים, במסגרת קהילתית וכדומה.

ידע מניסיון תעסוקתי ישיר או עקיף - כל עובד המנוסה בתחום מסוים לומד כיצד לבצע משימות ופעולות: מזכירה לומדת ניהול זמן, שליטה על מיומנויות מחשב, יצירת קשרים, תעדוף פעולות. קופאית לומדת ניהול כספי, יחסי אנוש, סבלנות ודיוק.

ידע ישיר יירכש באמצעות מיומנויות בתוך עולם העבודה בתפקידים ספציפיים, למשל אצל מתכנת מחשבים שמתנסה בעבודתו בתחומים חדשים. במסגרת התפקיד ניתן לרכוש גם ידע עקיף כגון: שירותיות, יחסי אנוש, אחריות. יש גם ידע עקיף שנרכש מחוץ למסגרת התעסוקתית: אדם שעושה בביתו עבודות חשמל, תיקונים קלים או אינסטלציה, הוא בעל ידע נוסף מעבר לעיסוקו הפורמלי. אישה התופרת להנאתה רוכשת ידע בעבודה בבדים, בתפירה ובעיצוב.

ידע ממסגרות לפיתוח אישי או טיפול נפשי - סדנאות או שיחות להעצמה אישית, טיפול פסיכולוגי או ייעוץ - כל אלו נותנים ידע נרחב על עצמנו. סדרת שיחות בנושא הזוגיות נותנת ידע רחב בנושא הקשר שבין בני זוג, ואם נעמיק בדבר נגלה שהידע הזה נכון לכל מערכת יחסים בינאישית בעולם - חברים, ילדים, מעסיק ומועסק, בעל עסק ולקוחות.

ידע מ'אוניברסיטת החיים' - ניסיון חיים הוא מקור הידע הרחב ביותר שלנו. אנשים רבים מחזיקים בידע רב, אך מקבלים מהחברה מסר שמה שהם יודעים אינו בגדר ידע.

לדוגמה: אם גדלנו במשפחה ברוכת ילדים יש לנו ידע על התנהלות בשותפות, על חלוקת עבודה, על עבודה בסביבה לחוצה ורועשת. אישה כבת ארבעים, נשואה ואם לשמונה ילדים, ללא תעודת מקצוע, מוגדרת 'עובדת' כעקרת בית במשרה מלאה. היא צברה ניסיון של עשרים שנה בתחומים השונים הנכללים בתפקידה: ניהול סדר היום, ארגון הבית והארוחות, ניקיון, עריכת קניות, ניהול המלאי, ניהול חשבונות הבנק, ביצוע תשלומים, ניהול המערך הכספי במשק בית, ביצוע איזון תקציבי, דאגה לחסכונות וכיוצא בזה.

דוגמה נוספת: בחור ישיבה שהשקיע שנים אחדות מחייו בלמידה במסגרת ישיבתית, כחלק מהידע התורני שהוא צבר הוא רכש גם את הידע והיכולת להעמיק בסוגיות, את החשיבה האנליטית, את יכולת הלמדנות והשקידה, את המיומנות 'לתקוף סוגיות' ולהפוך בהן עד יישוב הקונפליקטים. ידע כזה אינו דבר המובן מאליו. כמה מאתנו עושים זאת? והאם יש לכולנו היכולות לסוג כזה של עשייה? גם זהו ידע שנרכש מניסיון חיים.

דרך נוספת שבה אנו צוברים ידע מ'אונברסיטת החיים' היא באירועים שחווינו בחיינו: עלייה לארץ, שליחות בחו"ל או מעבר מחבל ארץ אחד לאחר. אירועים כאלו מעניקים ידע כיצד מתנהלים במקומות חדשים, עם שפות חדשות ובין זרים. זהו ידע וניסיון משמעותי ביותר שלא היה נרכש בשום מסגרת אחרת.

ולאחר הכרה בסוגי הידע השונים שאנו מחזיקים - מהו בעצם כוחו של הידע?

העולם מתקדם בעזרת הידע הנצבר והיכולת שלנו להפיק ממנו משמעות. גם ברמה האישית - ידע המצוי בידי האדם יכול לסייע לו במציאת משרה ההולמת את כישוריו, את הידע שלו וכמובן את הכישרון הטבעי שלו.

ידע הוא כוח ונראה שאיש אינו מערער על הטענה הזאת. זוהי אמירה שנשמעת בדרך כלל כדי לעודד אדם ללמוד, להתפתח ולצבור ידע וניסיון בחייו האישיים. לעתים אנשים אינם מודעים מספיק לידע שברשותם ואינם יודעים שמיומנויות שהם רכשו הן ידע רלוונטי לעולם התעסוקה, וזו כמובן טעות גדולה.

ההכרה בידע שהאדם צבר בחייו יכולה להעצים כל אדם ולפתוח לו ערוצי התפתחות אישיים ורחבים. לכן, לפני שתחשבו שהפתרון היחיד הוא לצבור עוד ידע כדי לעבוד, חשבו שנית: "מה אני כבר יודע?" זו השאלה הנכונה והצעד הראשון בדרך למציאת תעסוקה.